השמטה בציורי דמות אנוש

השטמה מוגדרת כסטייה מן ההתפתחות התקינה, בציורי ילדים כאשר ילד משמיט פרט אשר מצוי ב – 85% ומעלה בציורים של בני גילו ומינו של המצייר.
בחירת האיבר המושמט אינה מקרית וקשורה לשלבי התפתחות השונים, ומשתנה מאדם לאדם.
באבחון קליני של ציורי דמות אנוש שמים דגש מיוחד על השמטת חלקים משמעותיים בדמוית המצוירות כמו: רגל, יד, עייניים, אוזניים וכד’.
השמטות אלו מצביעות על קשיי הסתגלות, הפרעות התנהגות, חרדות, הפרעה נפשית, פשיעה וסכיזופרניה.

דוגמאות להשמטות אפשרויות:
השמטת עיניים: מצביע על חוסר בשלות רגשית ואגוצנטרית, דיכוי הסקרנות המינית, נטייה לחקר.
השמטת אף: אצל בנים מדוברבבעייתיות בזהות המינית, האף, מסמל את הגבריות.
השמטת צוואר: המקשר בין הראש לגוף – חוסר יכולת אינטגרטיבית או קשיים בקואורדינציה. השמטת צוואר אצל מבוגרים תצביע על קווים רגרסיביים וקשיי שליטה, השמטה כזו מאפיינת עביירנים ובעלי פיגור שכלי.
 השמטת ידיים: יש לשים לב לאופי ההשמטה, האם היד קטועה או מוסתרת בכיסים או מאחורי הגב. השמטת ידיים מצביעה על רגשות אשם, דחפים תוקפניים, אוננות, ביישנות, בעיות נפשיות, פגיעה מוחית, ביטחון עצמי ודמוי עצמי נמוך.ילדים מחוננים הן מבחינה שכלית והן מבחינה אומנותית מציירים דמויות המסתירות את הידיים.
השמטת רגל וכף רגל:בד”כ באה עם השמטת ידיים. הרגליים מלמדות על יכולת השליטה המוטורית וחופש התנועה. השמטתן תצביע על בעיות בביטחון, הרגשת חוסר אונים, דיכאון, ייאוש, קושי באיזור הדחפים המיניים. לכף רגל מייחסים משמעות מינית, פאלית או משמעות המרמזת על תוקפנות.
באבחון ציורי דמות אנוש יש לתת את הדעת לא רק לאיברים המושמטים אלה גם לכל עיוות, הגזמה או מחיקת חוזרות של איברים שונים, המצאות איבר אינה עדות למצב נפשי תקין ולהיפך.
לסיכום
הדמות המצוירת אינה אלא המצייר עצמו: ילדים, המוכרים על ידי הוריהם ומוריהם כתוקפניים והרסניים כלפי הזולת, מציירים דמות בעלת שיניים בולטות, זרועות ארוכות, ידיים גדולות ואיברי מין. ציוריהם של ישישים מכסים שטח קטן מהגיליון, גובה הדמויות בציוריהם קטן, ואין הם מרוכזים בשטח מצומצם של הגיליון, כמו בציוריהם של ילדים נורמליים בגיל 10. גילאי העשרה מצוים בתקופה של התרחבות האישיות והתחזקות האני, ואילו הישישים עוברים תהליך של הצטמקות.

ביבליוגרפיה: הגלוי והנסתר בציורי דמות אנוש, עדה אברהם. הוצאת מודן 2002.