מה אומרים השוליים על הכותב?

התייחסות האדם לדף היא כמו התייחסותו לעולם. האם חש חופשי ונינוח? האם משתלט על כל הכיוונים?
השוליים הם המרחבים הלבנים הלא כתובים מארבעת צידי העמוד.
רוחב דף, רוחב לב, רוחב יד

נקודת המוצא – הפתיחה מסמלת את ההווה. כל מה שנשאר מהשוליים זה העבר וכל מה שנשאר אחרי הכתיבה זה העתיד.

שולי הסיום –  המתהווים תוך כדי כתיבה – במקום בו הכותב מסיים את השורה – מציינים איך האדם יוצר קשר עם הזולת, הסביבה והחברה.
שולי הפתיחה –  נקודת המוצא – נוצרים עם תחילת הכתיבה משקפים את העולם הפנימי, הבית, העבר, הילדות והמשפחה, התייחסות האדם אל עצמו, בית אבא, טראומות שעבר בילדות, כמו כן מה הסמכות שלי, איך אני מציג את עצמי כלפי החברה.

אדם שמכבד את החברה ישאיר שוליים.

מה פשרם של סוגי השוליים השונים
שוליים רחבים – (בין 1/6 ל- 1/3 דף) נוצרת חוסר הרמוניה בדף, יש בריחה מהעבר, עבר מטריד, בורח  מעצמו. ככל שהתופעה קיצונית יותר בעיה גדולה יותר.

שוליים בינוניים – מרובע, ממוסד, תקני, אדם הרמוני, מאוזן, בעל חוש מידה, דיקן, יציב, שולט על מעשיו.

שולים צרים – 1/15 מהדף. סוג זה של שוליים קשים ליצירה, לכן לכותב אותם שליטה עצמית מצויינת, ביקורת עצמית, קפדן.

שוליים נעדרים – שתי אותיות ומטה. כותב כמעט עד קצה הדף. אין שוליים. מה שאומר – אני שולט בעולם. הכותב לא יודע לעשות הפרדה בינו ובין הדף שלו. מראה על גסות רוח, מרי, מרדנות, יתכן שהכותב נצמד לעבר וקשה לו להתנתק  ממנו.. פחד להיחשף, לצאת מ”האני”.

שוליים אחידים וישרים – קשים ליצירה. מראה על אדם מכני (כמו מכונה), יכול לעשות זאת רק מי שהכתיבה שלו איטית. אנשים שרוצים להראות בסדר, להשאיר רושם טוב. זה חלון הראווה שלהם. אם רק השוליים ישרים והכתב לא מסודר, יש רצון להטעות את החברה. זוהי התנהגות מעוסה ומלאכותית. ברוב הפעמים זה לא מודע.

שוליים מתרחבים – הכותב מתנתק לאט  מהעבר. כל מה ששייך לשמאל מושך אותו. תחילה שומר על איפוק ולאט הדחף להגיע שמאלה לעתיד לזולת מושך. מצביע על חתירה לזולת, הצורך ההתחלתי לרסן את עצמו, אולם לאחר מכן מראה על חוסר סבלנות, מעוניין להגיע ולסיים מהר.

שוליים מתחסרים – נסיגה הדרגתית של הכתב. האדם חוזר אל עצמו. בהתחלה הוא יותר פתוח, אחר כך מתחרט על הפתיחות.

שוליים קעורים –  בתחילת המשימה הכותב מתלהב, רץ קדימה, אופטימי. ואז מתחילה ביקורת עצמית. יש בצורה זו ספונטניות, אבל הכותב אינו נותן לה להתבטא.

שוליים קמורים –  בהתחלה הכותב נזהר ואחר כך טופס בטחון.

שוליים משוננים – יש שני קווי שוליים. צורך להתלהב להפתח ובאותו צורך לשלוט על ההתלהבות.