תיאוריית פופאל – רודוס

גרפולוג, ניאורולוג, ופסיכיאטר, ב – 1945 קיבל פרופסורה בגרפולוגיה, יצר תיאוריה על דרגות הקשחה, תיאוריה שמדברת על רצף דרגות – דרגה 1 נושקת לדרגה 2 ודרגה 5 נושקת ל – 1, אפשר לעבור בין דרגת הקשחה 1 ל – 2.

פופאל בדק את תפקיד המוח והיכן תנועות הכתיבה מקודדות במוח. יצא מנקודת הנחה שתנועת הכתיבה מונחית ע”י תנועת היד והאצבע. מספיק שיש בעיה בשריר מסוים או במרכיב מסוים אזי יש פגימה בכתב, הפרעה בכתב כולו. מדבר על 2 סוגי שרירים: כיווץ ופשיטה.
כיווץ – גורמים ליד להתקרב – חזקים יותר.
פשיטה – גורמים ליד להתרחק.
שניהם עובדים בתיאום מושלם ביניהם.

פופאל מדבר על מספר מצבים של חוסר תנועה:
היד ממש מפסיקה – בנקודה למשל, הפסקת התנועה, אך לא חוסר תנועה מוחלט שיכול להתקיים רק בשינה.
תנועה פאסיבית – מצד אחד השרירים לא עובדים ומצד שני יש תנועה – כאשר כוח חיצוני משפיע על היד.
מתח פאסיבי – מופעל על השרירים כוח חיצוני, מכווצים ללא הרפיה עד שנוצר רעד. פאסיבי כי לא רצוני.
בלימה – חוסר תנועה מבלימה – מהפסקה – לחיצה על שריר ללא התקדמות לשום מקום, נראה לחץ בקווים היורדים, סיומי גדם, כתב יד קצבי.
הקשחה עוויתית – כל השרירים עובדים בו זמנית, לוחצים על הכל ושום דבר לא זז, כמו חיכוך שיניים, דריכות מאוד גדולה, יוצאות תנועות לא רצוניות, רעדים בקו.

לטענת פופאל הכתיבה היא פעולת כיווץ והרפיה. ויסות נכון ומעבר נכון בין שרירים פעילים, יביא ליכולת לכתוב לאורך זמן. תהליך הכתיבה הוא תהליך של תנועות הלוך ושוב, תנועות מטוטלת עם תנועות בודדות.
הלוך ושוב – באות מכיוון התנועה והזרימה – תמונת התנועה.

תנועות הלוך ושוב
חילופים מתואמים בין כיווץ והרפיה.
נוצרים כתוצאה מכך ששרירי הכיווץ וההרפיה פועלים לסירוגין, אחד מתכווץ וגורם להתקרבות היד לגוף, השני מתרפה ונח והתנועה הגיע למקסימום התקרבות ליד. השריש שהתכווץ מתחיל להתרפות וכך חוזר חלילה.

אדם שהמוטוריקה שלו תקינה מתבטא בתנועות הלוך ושוב שאין להם התחלה וסוף, אין הצטברות של עייפות כי תמיד שריר אחד קל, הכתב הריתמי הקלאסי שיכול להתמיד בכתיבה בלי סוף, תנועה מאוד ראשונית אצל אנשים ובעלי חיים, תנועה פרמיטיבית. פופאל משווה את תנועות הלוך ושוב לתנועה כמו זחילה ותנועות שיש בהן הגבלה למהירות – תנועות שלא יכולות להיות מהירות בגלל הצורך בויסות. התנועה היעילה ביותר היא במהירות מתונה. בכתיבה מהירה מדי אין שליטה.

תנועות בודדות
התנועה הבודדת היא הפסקת התנועה ומעבר למצב אחר, דורשת הרבה מודעות, תנועה שמכוונת למטרה מסוימת, רצונית, יש לתנועה מסלול קבוע ולעולם לא תהיה גמישה, חוסר גמישות, חוסר רצף.
תנועות בודדות התפתחו אצל קופי אדם – היכולת לפלוט כינים, התינוק מגיע בגיל 5 חודשים ליכולת הזו להחזיק משהו ולעזוב.

הקשחה
פופאל הבחין בין לחץ על הדף לבין הקשחה, הלחץ הוא הלחץ על הדף, לחץ חיצוני ההקשחה – האופן בו אוחזים את העט, הקשחה היא האופן שבו לוחצים בין האצבעות המנוגדות ככל שמתקרבים ליד – הלחיצה חזקה.
הלחץ החזק – מקטין את מהירות הכתיבה, פועל יותר למטה בקווים היורדים.
ההקשחה – ככל שיותר גבוהה מקטינה את ההשתרעות על הדף, התנועות יותר מכווצות.באה ממתח פנימי.
פופאל קבע 5 דרגות הקשחה שיש קשר ביניהן ויש רצף ביניהן.

יש לנו הצעה מפתה בשבילכם… לחצו כאן