חתימות וגרפולוגיה

לחתימה משקל רב באבחון הגרפולוגי, החתימה מלמדת אודות ההערכה העצמית של החותם.

החתימה היא בעצם כרטיס הביקור של הכותב, היא אישית, כל אחד בוחר אותה לעצמו מכל מיני מניעים, תהליך העיצוב של החתימה מתעצב לקראת סוף גיל ההתבגרות (או לפחות בסיס לחתימה) ובסיס החתימה הזה משתנה. החתימה היא הרבה יותר מודעת, אין אפשרות לחזור פעמיים בדיוק על אותה החתימה. אם הכתב מדבר על האני הפנימי האמיתי, והחתימה מראה איך אני רוצה שיראו אותי, הרי שחשוב לצורך ניתוח גרפולוגי לקבל גם חתימה.

הגרפולוג בודק את הפערים שבין החתימה לבין הכתב – כשיש פערים, נצביע על איזשהו חוסר התאמה בין האני הפנימי לבין מה שהאדם מציג החוצה. ככל שהפער גדול יותר – צורך להסתיר דברים, צביעות, חוסר יושר, צורך בהסוואה של כל מיני חולשות – אנשים אוהבים להראות יותר חזקים ממה שהם במציאות.

כשהחתימה דומה לטקסט ובלחץ בינוני – אדם שתוכו כברו.

הבדלים בגודל: חשוב להבין שכן “נצפה” שהחתימה תהיה קצת יותר גדולה מהטקסט וטיפה יותר מודגשת וזה יעיד על דימוי עצמי טוב. מרכיב חשוב באבחון החתימה הוא זיהוי התייחסות האדם אל שמו הפרטי ושם משפחתו, האדם גדל עם שמו הפרטי, לאחר מכן הוא מצרף לעצמו את שם משפחתו. לדימויו האישי מצטרפת התדמית המשפחתית, הציבורית והחברתית.

יש מי שחותם כאשר שם משפחתו הוא המודגש, ויש מי שחותם כאשר שמו הפרטי הוא המודגש, יש כאלה משמיטים את שם המשפחה או את שמם הפרטי ויש כאלה שרק מרפרפים את החתימה, יש המוסיפים תוספות שונות כמו נקודות, קווים ועיגולים – לכל אחד מהסגנונות אבחון משלו.

המרחק בין הטקסט לחתימה מקבל אבחון משלו – המרחק שמציב הכותב בינו לבין הסביבה, השתלבותו בחברה, שמירה על עצמאות, ייחודיות ומעורבות. אפילו למיקום החתימה בדף יש חשיבות – המיקום משקף היכן החותם ממקם ומציב עצמו ביחס לחברה ולזולת.

הטקסט מייצג את הסביבה והחברה, החתימה – את הכותב.