מרווחים בכתב

הכתב מורכב מאותיות ומילים ,הרווחים ביניהם מבטאים את יחס הכותב לסביבה.

כדי שהכותב יהיה  ברור עליו לערוך את האותיות, המילים והשורות באופן בהיר, ברור, בשורות ישרות ועם רווחים מאוזנים.

רווח תקני נמדד בעזרת מדידת האזור האמצעי בכתב. רווחים תקינים יוגדרו: גודל של חצי אות הנכנס בין האותיות במילה, רווח של אות וחצי בין מילה למילה, ורווח של שתי אותיות בין משפט למשפט.

כתב מסודר וברור יוגדר כך כאשר הרווחים בין השורות המילים והאותיות יהיו מאוזנים. כתב כזה יעיד על יכולת הכותב לארגון, תקצוב ולניווט יעיל של מעשיו וענייניו, חשיבה ברורה ובהירה, חוש תכנון, ארגון וסדר.

כתב שהרווחים בו אינם מאוזנים יצביע על חוסר שיטתיות סדר וארגון, חוסר בהירות של הכותב, משמעת עצמית שאינה טובה, העדר תכנון בלבול וחוסר ריכוז.

הרווחים בין השורות מצביעים על הצורך או אי צורך של מרחב מחיה אצל הכותב, הצורך במרחב מחיה יגרום למרווחים גדולים, חסכנות וניצול מקסימאלי של משאבים יגרום למרווחים קטנים, קמצנות תבוא לידי ביטוי במרווחים קטנים מאוד ובזבזנות במרווחים גדולים שיצביעו גם על זלזול וקוצר רוח אצל הכותב.

הרווחים בין המילים מסמלים את התייחסות הכותב לסביבה ולחברים רחוקים רווח גדול בין מילים מדבר על אדם זקוק למרחב מחיר, ההיגיון דורש ריווח מאוזן והרגש בד”ר דורש תגובה מיידית וגורם לצפיפות בין המילים ולכן רווח תקין בין מילים יצביע שילוב בין הרגש להיגיון, בהירות מחשבתית.

רווח בין אותיות במילה מסמל את היחס למשפחה ולחברים קרובים. הרווח התקין מסמל ספונטניות, והרמוניה פנימית רווח גדול בין האותיות יצביע על פיזור נפש, שיפוט בהיר, ורווח גודל מאוד עד מופרז יצביע על חוסר שליטה והיסטריה ואף תלישות מהמציאות.

לסיכום: בגרפולוגיה מסתכלים על התמונה הכוללת של הכתב מרווחים בין אותיות, מילים ושורות על מנת לאבחן את אישיותו של הכותב ויחסו לסביבה לחברה ולעצמו. בתהליך הכתיבה משתתפות חלק ממערכות הגוף החל במוח המשדר הוראות לכתוב, מערכת העצבים המניעה את השרירים והעין המפקחת על פעולת הכתיבה. מכיוון שהמוח אחראי על כל תהליך הכתיבה הכתב הנו בעצם כתב המוח, ולכן האבחון הגרפולוגי הוא אחד המבדקים האמינים ביותר שיש היום לבדיקת אישיותו ואופיו של הכותב.